לטבע חוקיות בלתי מתפשרת

העולם בו אנו חיים הוא רצף של חוקים מוחלטים ובלתי מתפשרים לכל תופעה הסיבה והתוצאה שלה, הכול מאד מדויק ואין בטבע מקום לרגשות או חנינות למיניהן. לאדם תפיסה מאד מוגבלת במציאות בה הוא חי, אנו קולטים את עולמנו בעזרת חמשת חושנו שמראים לנו תמונה מאד חלקית מהפאזל הגדול בו אנו חיים. המוגבלות שלנו כל כך גדולה שנראה כמו שיש תמונה שמרכבת ממיליארדי פיקסלים ואנו רואים במקרה הטוב פיקסל אחד מהתמונה הגדולה הכללית. מתוך מה שאנו רואים אנו מסיקים מסקנות וחושבים שאנו מבינים משהו על הטבע עצמו, על חוקיו ופועלו-איזו יהירות או אפילו טמטום. האדם בגלל תפיסתו המוגבלת בנה במשך ההיסטוריה כל מיני מערכות עזר שיוכל להתמודד עם הטבע שסביבו וכך צמצמנו הכול לקנה מידה שיתאים למוגבלות שלנו.
היקום האין סופי כמו שמסבירים קבלה לעם, הוא משהו בלתי נתפס בתודעתנו, איך יכול להיות משהו אין סופי בכלל? ובכלל איך היקום נוצר? הביצה והתרנגולת, שאלות שהאדם מחפש תשובות אבל כל עוד נשאר במסגרת המוגבלת שלנו לא נמצא תשובות. הרבה פעמים אנו מוצאים עצמנו מול צירופי מקרים, תופעות שאנו לא יכולים להסביר, אנו חושבים על מישהו והוא פתאום מתקשר, כל מיני מקרים כאלה. בגלל שאנו רואים פיקסל אחד מהתמונה הכללית אנו לא מצליחים לחבר מקרה למקרה. בשנים האחרונות מתחיל להתברר לנו כמה אנו מקושרים זה עם זה ובכלל כל העולם הפך לכפר קטן, ככל שאנו מפנימים את העובדה שאנו חיים בעולם גלובלי אינטגראלי הראיה שלנו מתרחבת ומתחילים לראות קשר בין מקרה למקרה אבל אנו רחוקים מאד מלהבין את מה שאנו מכנים צירופי מקרים כי כל עוד לא ממש נרגיש בחושנו את כל העולם כמו שאנו מרגישים את עצמנו לא נוכל באמת להבין את הקשרים האין סופיים שקיימים בין כולנו, קשרים נראים ובלתי נראים וזה שמשהו לא נראה בחושנו זה לא אומר שהוא לא קיים. תארו לכם אם יכולנו להבין מה תהיה תוצאה של מעשה שלנו על המערכת כולה, כרגע אנו בכלל לא מסוגלים לדמיין זאת וגם לא ערוכים להתמודד עם התוצאה. המערכת הזו שאנו חיים בה, הטבע מדויקת ובעלת חוקים שלא נותנים אפשרות למקרה, למשהו לא מתוכנן. עלינו להכיר את חוקי המשחק של אמא טבע ואז נבין שאין דבר כזה צירופי מקרים הכול לפי התוכנית רק לנו נראה שאין קשר בין הדברים.